מוזיאון סביבתי, האמנם?

במהלך ביקורי בווינה, הלכתי למוזיאון על שמו של האמן הונדרטוואסר. המוזיאון מתהדר בהיותו ״מוזיאון סביבתי״, הוא נמצא ליד אחד הבתים שהונדראטוואסר עיצב. הוא מורכב מ-3 קומות, כאשר שתי הקומות התחתונות מוקדשות לפועלו, חייו, ויצירותיו של האמן.

תחילתה תהיתי, היכן נמצאת הסביבה במוזיאון? אמנם, הונדרטוואסר אכן נודע באהבתו וחשיבותו לטבע, אבל מכאן ועד להפליג בתיאור המוזיאון כמוזיאון סביבתי נדמה לי מעט מוגזם. תהיתי האם מדובר בעוד מאותם ״Green Wash" אשר תוקפים כל חלקה טובה.

אולם, ככל שהעמקתי במוזיאון, ובכתביו של הונדראטוואסר, נוכחתי לגלות את הטעות שלי. מכל פינה ניבטת הקשר של האמן, ולמעשה שלנו - בני האדם, לטבע. היצירות שלו, הדרך בה הוא רואה את הבתים שלנו וצריכת האנרגיה שלנו, כולם כחלק ממעגל שלם. אנחנו לא העליונים, אנחנו לא נמצאים מעל כולם. אנחנו חלק מהמעגל. יצאתי מהמקום מעודדת, לא רק בזכות כמות האנשים והגיוון שלהם בתוך המוזיאון. אלא מתוך מחשבה של החשיפה האדירה שיש למקום הזה, ועל כך שייתכן שהוא מייצר אימפקט, הד קטן שייתכן ויגדל. אותו הד שאומר, אנחנו כאן, אבל לא לבד.